Publications - Articles

האיש שהיה בכיר האינטלקטואלים הסורים

עם מותו של צאדק אל עזם, מרקסיסט חריף ובוטה, איש סוריה הישנה

הארץ30.12.2016

היה זה אחד מאותם צירופי מקרים אירוניים שההיסטוריה מזמנת לנו. הידיעה על מותו של צאדק אל עזם הגולה בברלין הגיעה יחד עם שטף הידיעות ותיאורי הזוועה על כיבוש מזרח חלב על ידי בשאר אל אסד ופטרוניו הרוסים והאיראנים. בכיר האינטלקטואלים הסורים, אדם שייצג במידה רבה את סוריה הישנה, הלך לעולמו על סף ההישג הצבאי שנראה כצעד חשוב לשימור, ואולי אף שיקום, שלטונו של אסד על סוריה, בהגמוניה עלווית שיעית תחת פטרונותן של רוסיה ואיראן.

מלומדת ידועה בענייני ערב - אשה חיננית

סילביה חיים כדורי, אשתו של המזרחן היהודי הבריטי אלי כדורי ומחברת הכרך "הלאומיות הערבית אנתולוגיה", היתה שותפה למפעלו האקדמי של בעלה בכתב העת "מידל איסטרן סטאדיז" ואחרי מותו המשיכה לעמוד בראשו. עם מותה

הארץ, 13 בנובמבר 2016

7 דברים שישראל צריכה לעשות מיד בנוגע ליחסיה עם ארה"ב

גלובס, 17 באוגוסט 2014

עכשיו לא ניתן עוד לטמון את הראש בחול ולטעון שאין משבר עמוק ביחסים בין ממשלת ישראל, בראשות בנימין נתניהו לבין ממשל ארה"ב בראשות הנשיא ברק אובמה. הטיעונים שלפיהם משאלי דעת-קהל מצביעים על תמיכה גדולה בישראל בציבור האמריקאי - ושאפילו הידיד הגדול רונלד רייגן, כעס על ישראל והעניש אותה ב-1981 אחרי השמדת הכור העיראקי, וב-1982 בעת המצור על ביירות - נשחקו עד דק.

הקרב על תואר האינטלקטואל הבכיר של הפזורה הערבית

המזרחן פואד עג'מי, שהפך לכוכב בזכות ספרו "המצוקה הערבית", סירב לקבל את בכורתו של אדוארד סעיד, והאיבה ביניהם הייתה לשם דבר

הארץ, 3.7.2014

דייר בבית רב מבנים

"הארץ", 09.09.2011

עם מותו של ההיסטוריון הלבנוני כמאל צליבי, שהצליח למצוא את החירות והיכולת לכתוב את תולדות ארצו שלו.

 

בין שני משברים

"ידיעות אחרונות", 26.04.2011

היחלשותו של אסד מובילה אמנם להתרופפות האחיזה האיראנית במזרח־התיכון, אך החשש הוא שהנשיא הסורי ושותפיו בטהרן ינסו להיחלץ מהמשבר באמצעות משבר יזום בלבנון או בעזה.

אובמה משלם שכר לימוד על חוסר ניסיונו

רק לפני שנתיים המפלגה הרפובליקנית נראתה מפוררת וחסרת תקווה, ובחירתו של אובמה נתפסה כמבשרת על מציאות חדשה. איתמר רבינוביץ מסביר את השינוי הדרמטי

ברוך הבא למזרח התיכון

"הארץ", 14.11.08

כמה דברים שכדאי לברק אובמה לבדוק לפני שהוא פונה לדיאלוג עם סוריה

שלושה אירועים העלו באחרונה לקדמת הבמה את סוגיית "האופציה הסורית" במו"מ לשלום בין ישראל לערבים: התקיפה האמריקאית בצפון מזרח סוריה, התלהטות הוויכוח הפנים ישראלי על סמכותה של ממשלתו של אהוד אולמרט לנהל משא ומתן עם דמשק ובחירתו של ברק אובמה.

לתקיפה האמריקאית הראשונה על יעד בשטח סוריה היו סיבות טקטיות טובות, והיא שיקפה נחישות לשמר את מגמת ההצלחה במאבק נגד "המרד הסוני" ונגד אל-קאעדה בעיראק, לייצב את הממשלה בבגדאד ולאפשר את הסגת חלק הארי של חיל המשלוח האמריקאי במועד קרוב ככל האפשר.

בתקיפה באו לידי ביטוי גם הכעס האמריקאי המתמשך, הן בוואשינגטון והן בדרגי השדה בעיראק, על המשחק הכפול של דמשק בכל הנוגע לסוגיה העיראקית, ורצון להעניש את בשאר אסד ומשטרו. אבל מעבר לכל זה היה כאן מהלך פוליטי, שנועד להותיר למחליפו של ג'ורג' בוש מורשת שתקשה על הידברות אפשרית עם דמשק.

 

האוניברסיטה בעולם גלובלי

"כיוונים חדשים", גיליון מס' 20, יוני 2009.

 באוגוסט 2000 פרסמה שולמית וולקוב, פרופסור להיסטוריה של אירופה המודרנית, מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת "יבול מחקרי יש גם במדעי-הרוח".   בעיקרו של דבר היה זה מאמר אפולוגטי שנועד להתגונן בפני ביקורתו הגלויה של משרד האוצר על "הבזבוז" הכרוך בעצם המבנה, דפוסי המשילות (Governance) והניהול של האוניברסיטאות בישראל.  וולקוב טענה (בצדק) כי קני המידה המשמשים את הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) מוטים לטובת המדעים המדויקים ומדעי החיים, ועל כך הוסיפה ושאלה: "איך מודדים אוספי הנתונים המקצועיים את תרומת מדעי-הרוח לפעילות התרבותית בישראל, לדיון הבקורתי המתקיים בה או לרמת ההשכלה הכללית של אזרחי המדינה?".
 טענותיהם של אנשי אגף התקציבים באוצר וטיעוני הנגד של פרופסור וולקוב מעוגנים היטב בשיח הציבורי הישראלי, אך מאמרה של וולקוב יכול היה להתפרסם גם במדינות רבות אחרות. הוויכוח על ההשכלה הגבוהה -- אופייה, מימונה, ניהולה, הנגישות אליה והתחרותיות שבה -- הוא ויכוח גלובלי, ויכוח המחריף והולך. בארצות-הברית, בקנדה, בבריטניה, בקהילה האירופית, באוסטרליה ובישראל, ואף במדינות נוספות, הוקמו ועדות ציבוריות על מנת לבחון את מערכת ההשכלה הגבוהה ולהמליץ על מדיניות חדשה בנושא זה שלו מקום מרכזי בזירה הציבורית של ימינו.
במאמר זה נבחן כיצד נולד ויכוח זה ומה משמעותו?

עם הפנים לטורקיה

"הארץ" 19/01/10
עם תום מלודרמת העלבונות וההתנצלות ביחסי ישראל-טורקיה על ישראל להתמודד ברצינות עם אחד האתגרים החשובים לביטחונה הלאומי. מתחייבת כעת היערכות לא שגרתית, ובראש ובראשונה התגייסות של ראש הממשלה לניהול המשבר.