Publications - Articles

בין שני משברים

"ידיעות אחרונות", 26.04.2011

היחלשותו של אסד מובילה אמנם להתרופפות האחיזה האיראנית במזרח־התיכון, אך החשש הוא שהנשיא הסורי ושותפיו בטהרן ינסו להיחלץ מהמשבר באמצעות משבר יזום בלבנון או בעזה.

 

בין משטר אסד לבין יריביו שורר מעין תיקו: האופוזיציה מפגינה יכולת מרשימה לאתגר אותו, ואילו המשטר מנסה מגוון טקטיקות — החל במהלכים סמליים וחלולים ועבור להרג מפגינים — אך אין בכל אלה די על מנת להשיב את השקט על כנו.

אסד לחוץ בצבת של סתירה מהותית: ללא ויתורים מרחיקי לכת הוא יתקשה להרגיע את האופוזיציה, אבל חלק ניכר מתומכיו מתנגדים לניתוקים כאלה בטענה שהם ישדרו חולשה וחוסר נחיתות, ויזמינו לחצים נוספים. את ההשלכות של המשבר הפנימי בסוריה על ישראל ניתן לראות בשישה הקשרים עיקריים:

החלשת הציר האיראני

 הנשיא אובמה קבל בימים האחרונים על כך שאיראן מסייעת לאסד בדיכוי האלים. הדבר אינו מפתיע. סוריה היא בעלת ברית ולקוחה מרכזית של איראן, ומשמשת כראש הגשר שמקנה לה גישה ללבנון, לעזה ולים התיכון. הספינות האיראניות שעברו לאחרונה בתעלת סואץ הפליגו לנמל לאטקיה. בעוד נפילתם של מובארק ובן־עלי שיחקה לידיה של טהרן, היחלשותו של אסד היא מבחינה זאת רווח נקי לישראל.

לבנון ועזה

 יחד עם איראן, סוריה היא התומכת הגדולה של חיזבאללה, צינור להעברת נשק איראני וספקית ישירה למאגר הטילים של הארגון. המטה החיצוני של חמאס יושב בדמשק. במאבק על מהלך הדברים בשתי זירות חיוניות אלו תהיה להחלשות משטר אסד, שלא לומר לנפילתו, השפעה חשובה. האופוזיציה הלבנונית יושבת לפי שעה בשקט, ואינה חוזרת על המפגן המרשים של 2005 שהביא לנסיגת הצבא הסורי. לטענת דובריה, אין הם רוצים לשרת את התעמולה הסורית ולהצטייר כסוכנים של וושינגטון וירושלים. מכל מקום, בתמונה האזורית הכוללת יש בהיחלשותה של סוריה פיצוי מסוים על הנזק שנגרם לישראל על ידי שינוי האוריינטציה של מצרים.

האלטרנטיבה

 כמו רבים אחרים, ישראל שואלת את עצמה מי יחליף את משטר אסד, אם זה יקרוס וייפול. התקשורת הבינלאומית מרבה לצטט דוברים של קבוצות סוריות הנאבקות למען דמוקרטיה וזכויות אזרח, אך לא נראה שמדובר באופוזיציה אזרחית מגובשת הערוכה להקמת משטר חילופי. "האחים המוסלמים" הם הכוח המאורגן והגדול ביותר בסוריה, אך גם הם לא התאוששו מהמכה שהונחתה עליהם בשנות השמונים. מדובר בשורת ארגונים הסובלים מפיצול ומחדירה של שרותי הביטחון הסורים. בתחום זה רב הסתום על הנגלה, וישראל, כמו מדינות אחרות, תשתדל לבנות לעצמה תמונה מציאותית של האלטרנטיבה. אין גם להתעלם מן האפשרות ששינוי יבוא מתוך שורות המשטר, אם ישתכנעו שותפיו של אסד שהמשך שלטונו מסכן את כולם.

חוסר יציבות אזורי

 משבר ממושך עלול להביא לחוסר יציבות בסוריה ולהחלשתה, אך למדנו מן העבר שהוא עלול גם לחולל משבר אזורי. הגורם העיקרי למשבר של מאי 1967, שהוליך למלחמת ששת הימים, היה חוסר יציבות בסוריה ונכונות של שליטיה דאז לנקוט בצעדים מרחיקי לכת כלפי ישראל, על מנת לקיים את שלטונם. אין לפסול את האפשרות שאסד ושותפיו בטהרן יחליטו שמשבר בלבנון או עזה ישפר את מצבם בתוך סוריה.

ארצות־הברית

לנשיא אובמה ולממשלו יש "דילמה סורית" משלהם. ערב נאומו של אסד בסוף מרס התייחסה אליו הילארי הילטון כאל "רפומטור", ולהתייחסות תמוהה זאת יכול להיות רק הסבר אחד: הממשל אינו רוצה בשינוי משטר בדמשק ואינו רוצה להתערב במשבר הסורי. טבח באזרחי סוריה יעמיד אותו בפני דילמה, והוא יתקשה להסביר אי־התערבות בסוריה לאחר שההתערבות בלוב הוסברה במניעים הומאניטאריים. לכן מעדיפה וושינגטון שאסד ירגיע את המצב על ידי רפורמות וויתורים, אולם חלק מראשי המשטר מתנגדים לכך בתוקף, בעוד האופוזיציה רואה בכל ויתור סימן לחולשה ומגבירה את דרישותיה.

הויכוח על סוגיית ההסדר

 בארצות־הברית ואירופה נשמעים קולות רבים הטוענים שזה הזמן לקדם את תהליך השלום הישראלי־ערבי. קולות אלה מתמקדים בסוגייה הפלסטינית, אך גם למסלול הסורי חסידים משלו. העמדה הישראלית הרווחת הפוכה, וגורסת שאין כל הגיון במתן ויתורים והנחות לשליטים היושבים על כסאות מתנדנדים. אך תהיה זאת טעות להציג את האופציה העומדת מול ישראל כבחירה בין חידוש המשא־ומתן לבין ישיבה על הגדר: ברור שאין זאת השעה לחדש את השיחות עם אסד הנלחם על חייו הפוליטיים, אך זו שעה יפה במיוחד לחדש עימו ערוץ קשר. עבור אסד והעדה העלווית אין מדובר רק בהישרדות פוליטית. הפלת המשטר עלולה להוליך למרחץ דמים בו יישב הרוב הסוני חשבון ארוך ימים עם המשטר. לישראל יש מה להציע בהקשר זה. אין מדובר בהדברות פומבית, אך כן מדובר באג'נדה רבת אפשרויות.